בכל ארץ ישראל הקדומה אין לך אזור העשוי לשמש כר פורה לחקר עתיקות כחבל הארץ המשתרע ממזרח לירדן כך כתב לורנס אוליפנט לעיתון הניו יורקי "סאן", בשנת 1885 . אוליפנט ניבא ולא ידע מה ניבא. הוא סייר בגולן בימים שהארכיאולוגיה עוד הייתה בחיתוליה ויחד עם גוטליב שומכר, נפלה בידו הזכות לגלות ארבעה בתי כנסת קדומים. אוליפנט ושומכר היו הראשונים לאתר שרידי בתי כנסת ברמת הגולן, אך מאז רבים שבאו אחריהם זיהו בתי כנסת נוספים. בעקבות מלחמת ששת הימים נפתח המרחב לסקרים ולחפירות ומספר בתי הכנסת שנחשפו מגיע כיום לכשלושים, כמעט רבע מכלל בתי הכנסת בארץ מהתקופה הביזנטית. מספרם, כמו גם פארם הרב, הפתיע את החוקרים שכן המקורות הספרותיים, המפליגים בתיאורים ואזכורים של ארץ הגליל, אילמים בדבר היישוב היהודי בגולן ובפני חוקרי הרמה ניצב האתגר לדובב את המבנים הקדומים
החיבור שלפניכם מציג, לראשונה בפני אוהב הארץ והספר, סיכום מקיף של המידע העכשווי בנושא ומציע לקורא הצצה אל תקופה שהינה 'תור הזהב' של ההתיישבות היהודית הקדומה בגולן.
את הספר בתי כנסת קדומים בגולן כתבתי יחד עם ערן בעלי, ארכיאולוג במקצועו. הספר אזל מהמדפים ובחודשים הקרובים יצא לאור במהדורה מעודכנת ויכללו בו שני בתי כנסת נוספים שהתגלו מאז צאת המהדורה הראשונה
